סליחה עצמית בניהול צוותים כמפתח לחוסן, מנהיגות נשית ותרבות ארגונית בריאה.
מאת: מלי חג׳ג׳ | יועצת ארגונית לחוסן ומנהיגות נשית | מפתחת מודל פנימ"ה
למה לדבר על סליחה עצמית בניהול ?
בתקופה שבה כולם מדברים על יעדים, ביצועים, תוצאות –אני רוצה לדבר רגע על משהו אחר: סליחה עצמית. לא הסליחה שבין אדם לחברו, אלא זו שבין מנהלת לעצמה ,על כל הפעמים שניסתה להחזיק הכול, להיות גם חזקה, גם רגישה, גם זמינה, גם שלמה. כי אם יש משהו שהשנים לימדו אותי, זה שבלי סליחה עצמית, אין באמת חוסן ניהולי.
מה זה אומר בפועל?
סליחה עצמית היא לא רכות יתר ולא ויתור על אחריות.זו היכולת להכיר בטעות, ללמוד ממנה, ולהמשיך הלאה — בלי להישאב לביקורת עצמית.כשמנהלת מתרגלת סליחה עצמית, משהו משתנה:
המתח הפנימי יורד.
החשיבה מתבהרת.
הצוות מרגיש פתאום חופשי יותר לטעות, לשתף, ולצמוח.
שלושה צעדים פשוטים לתרגול סליחה עצמית ניהולית
1️⃣ עצירה מודעת- לפני שאת מגיבה מהבטן, קחי רגע נשימה.תשאלי את עצמך: “מה אני באמת צריכה עכשיו – פתרון או הבנה?”
2️⃣ שפה פנימית מיטיבה – החליפי משפטים כמו “איך שוב עשיתי את זה?” ב־ “אני לומדת, אני מתפתחת, אני אנושית וזה בסדר לטעות”
3️⃣ כוונה קטנה לשנה החדשה, למשל: “השנה אני מאפשרת לעצמי מנוחה בלי רגשות אשמה.” או “אני אבקש עזרה כשקשה בלי להרגיש שאני נחלשת.”
איך זה משפיע על הצוות והארגון?
מנהלת שסולחת לעצמה משנה את הדינמיקה בארגון: העובדים מרגישים ביטחון לדבר, הטעויות הופכות להזדמנויות למידה והתקשורת נעשית אנושית יותר, פתוחה יותר, יעילה יותר.
זו לא רק “אנרגיה טובה” זו אסטרטגיה ניהולית של ממש .כי תרבות ארגונית בריאה מתחילה מהמקום שבו המנהלת מדברת אל עצמה ומסתיימת באיך היא מדברת לאחרים.
מנהיגות נשית וחוסן ניהולי
הם לא ניגוד, אלא שילוב. מנהלות אמיצות לא מתנצלות על האנושיות שלהן.הן מבינות שחמלה עצמית לא מחלישה סמכות – היא מעצימה אותה.מנהיגה אמפתית לא רק מנהלת אנשים, היא מובילה תרבות של חוסן, איזון ונוכחות.
שאלה לסיום השנה
על מה את סולחת לעצמך השנה?
על עייפות, על פספוס, על עודף שליטה?מה שלא יהיה – תזכרי:סליחה עצמית היא לא נקודת סיום. היא התחלה של מנהיגות חדשה.
✍️ מלי חג׳ג׳- יועצת ארגונית לחוסן ומנהיגות נשית מפתחת מודל פנימ"ה – לחוסן אישי וארגוני
